30 שניות לישראל

המון להקות באו להופיע בארץ, אבל אף אחת מהן לא עניינה אותי יותר מדי.

יום רביעי (18.8) היה יום גדול בחיי. הלהקה האהובה עלי (אחרי דה יוזד כמובן) נחתה בארץ – 30 Seconds To Mars. מאז שהכרתי את אותה התפללתי שהרגע הזה יגיע, אך לא האמנתי שיש סיכוי שזה יקרה.

מעבר לזה שהיה מדובר בהופעה גדולה, זו גם הייתה ההופעה הראשונה שאי פעם הייתי בה. אפשר להגיד שפחדתי מזה שירמסו אותי יותר משהתרגשתי מההופעה. בהתחלה באמת נבהלתי מכמות האנשים, מהצפיפות ומהשילוב שלה עם החום הנוראי שמתסכל את כולנו בחודשים האחרונים. אבל התרגלתי לעניין נורא מהר. ישר כשנכנסנו לאולם רצנו כמו מטורפים. התחלקנו בין שלושת השורות הראשונות, כשאני נמצא בשלישית, ומהר מאוד [ולא בקלות לצערי (מה לעשות שעם ישראל כולו חבורה של בהמות)] הגעתי גם אני לשורה הראשונה.

"בואנה, עוד פעם אחת את דוחפת אותי אני מטביע אותך בקצח מכ'פת לי!"

הגב כאב לי בטירוף והרגשתי כאילו האיברים הפנימיים שלי מתלכדים אחד עם השני מרוב צפיפות. אבל לא היה לי אכפת. הייתי נחוש למצות את ההופעה הזאת מכל בחינה אפשרית.

ואז התחילה ההופעה. השחקן המפורסם והזמר המוכשר עלה לבמה והתחיל לשיר (ואני לא ממעיט בערכם של שאר חברי הלהקה). הוא היה כל כך קרוב (פה התחלתי להרגיש כמו מעריצה פריקית בת 12). בקטע מסוים הוא הסתכל לכל השורה הראשונה בעיניים (בהה יותר נכון) – באותו רגע נכנסתי לשוק. הסתכלתי על הלהקה ותהיתי אם מה שאני רואה באמת אמיתי, אם זה באמת קורה. זה היה נראה לי כל כך הזוי ובלתי אפשרי, הרגשתי כאילו אני צופה בהופעה ביוטיוב בתלת-ממד. האמת היא שעד עכשיו אני בשוק שההופעה הזאת התקיימה.

סיכום: אין ספק שהלהקה הזאת יודעת לדפוק הופעה, ושאני לא אתחיל לדבר בכלל על הקול המטורף שיש לג'רד לטו. זאת הייתה חד משמעית החוויה הכי עוצמתית שחוויתי בחיי. בדיעבד, כביכול.

עכבר הקסם

לפני מספר שבועות קיבלתי לידי את המג'יק מאוס – העכבר החדש של אפל. העכבר נטול כפתורים – כל החלק העליון שלו משמש כמשטח מולטי-טאץ'. איך זה עובד: ניווט בין העמוד הקודם לעמוד הבא בדפדפן מתבצע ע"י הזזה של שתי אצבעות ימינה או שמאלה, הגלילה מתבצעת ע"י הזזה חופשית של האצבע על משטח העכבר. מה שעוד מיוחד בגלילה זה שהיא מתמשכת, כלומר מהירות הגלילה נקבעת לפי המהירות בה מזיזים את האצבע על העכבר – ממש כמו באייפון.

העיצוב של העכבר שונה לגמרי מכל עכבר אחר: הוא דק (נמוך) במיוחד, ולכן הרבה אנשים טוענים שהוא לא ארגונומי. לוקח זמן להתרגל אליו, אבל נראה כי עניין הנוחות הוא סובייקטיבי. לי לקח שבוע להתרגל לעכבר, ולעומת זאת אנשים אחרים לא הצליחו להתרגל אליו בכלל. מה שבטוח זה שהוא קצת כבד. אולי זה בגלל שיש בו שתי סוללות (מעולם לא יצא לי להשתמש בעכבר אלחוטי אחר).

סיכום:

• יתרונות: סקסי, העכבר היחיד בעולם שמתבסס על משטח מולטי-טאץ', נטול כפתורים.
• חסרונות: קצת כבד, לא נוח לכל יד.

אפל המציאה את העכבר מחדש. טעון שיפור, אבל בואו נסלח –  זהו מוצר ראשון מסוגו, ויש לו הרבה לאן להתפתח.

וידאו בלוג

פתחתי וידאו בלוג – ערוץ יוטיוב אליו אני אעלה סרטונים ערוכים שאני מצלם ביומיום. אתם מוזמנים להרשם לערוץ (יש להתחבר לחשבון המשתמש שלכם ביוטיוב) ולהנות .

אה כן, את הסרטון הזה אתם לא רוצים לפספס :

סינמה סיטי ראשון לציון

אתמול (ג') הלכתי עם המשפחה לסינמה סיטי החדש בראשון לציון. זאת הייתה הפעם הראשונה שלי שם. בגדול זה קניון ענקי ומפואר עם מלא חנויות ו-26 אולמות קולנוע. בסך הכל אני חושב שאנשים מתלהבים מהמקום הזה יותר מדי. נכון, העיצוב מושקע בטירוף ואין סוף לחנויות, אבל זה כולה קניון. אולי זה רק אני שלא מוצא את ההנאה בקניונים.

החלק שהכי התלהבתי ממנו בסינמה סיטי היה דווקא בחוץ: רחבה עם פסלים בגודל אמיתי של חיות פרהיסטוריות – פשוט מדהים.

תזכורת: לראות אוואטר.

ליידי גאגא – טירופון

ליידי גאגא. למרות שאף פעם לא הערצתי אותה, תמיד הערכתי אותה בתור מוזיקאית. אני מאמין שהיא הצליחה לשנות לטובה את התדמית של הפופ בעולם.

אחד התחביבים האהובים עלי הוא להכנס ליוטיוב ולצפות בקאברים לשירים. בדרך כלל אפשר למצוא את הקאבר המשעמם (ילדה עם פוני וגיטרה), הקאבר הקורע מצחוק, והקאבר שיגרום לכם להגיד "וואו!".

לא מזמן ליידי גאגא הוציאה לאור את הקליפ החדש שלה לשיר "Telephone", אותו היא מבצעת בשיתוף עם ביונסה. את האמת שהופתעתי מכל הבחינות. הקליפ מאוד מיוחד, מאוד מבטא את המיתוג של ליידי גאגא, והשיר לא רע בכלל (בדרך כלל אני לא ממש מתלהב מהשירים שלה, לפעמים אפילו מעדיף את הגירסאות האקוסטיות). אז כן, אפשר להבין מה כל כך הרבה אנשים מוצאים באישה הזאת.

אבל אני לא פה כדי לדבר על הברווז. כמובן שהדבר הראשון שעשיתי אחרי שראיתי את הקליפ, היה לחפש קאברים לשיר הטלפון. נדהמתי לחלוטין מהתוצאות. אנשים הפגינו כישרונות מדהימים ויצירתיות ברמה גבוהה מאוד. הנה חמשת הקאברים שהכי עשו לי את זה – מהמקום הראשון לחמישי: