30 שניות לישראל

המון להקות באו להופיע בארץ, אבל אף אחת מהן לא עניינה אותי יותר מדי.

יום רביעי (18.8) היה יום גדול בחיי. הלהקה האהובה עלי (אחרי דה יוזד כמובן) נחתה בארץ – 30 Seconds To Mars. מאז שהכרתי את אותה התפללתי שהרגע הזה יגיע, אך לא האמנתי שיש סיכוי שזה יקרה.

מעבר לזה שהיה מדובר בהופעה גדולה, זו גם הייתה ההופעה הראשונה שאי פעם הייתי בה. אפשר להגיד שפחדתי מזה שירמסו אותי יותר משהתרגשתי מההופעה. בהתחלה באמת נבהלתי מכמות האנשים, מהצפיפות ומהשילוב שלה עם החום הנוראי שמתסכל את כולנו בחודשים האחרונים. אבל התרגלתי לעניין נורא מהר. ישר כשנכנסנו לאולם רצנו כמו מטורפים. התחלקנו בין שלושת השורות הראשונות, כשאני נמצא בשלישית, ומהר מאוד [ולא בקלות לצערי (מה לעשות שעם ישראל כולו חבורה של בהמות)] הגעתי גם אני לשורה הראשונה.

"בואנה, עוד פעם אחת את דוחפת אותי אני מטביע אותך בקצח מכ'פת לי!"

הגב כאב לי בטירוף והרגשתי כאילו האיברים הפנימיים שלי מתלכדים אחד עם השני מרוב צפיפות. אבל לא היה לי אכפת. הייתי נחוש למצות את ההופעה הזאת מכל בחינה אפשרית.

ואז התחילה ההופעה. השחקן המפורסם והזמר המוכשר עלה לבמה והתחיל לשיר (ואני לא ממעיט בערכם של שאר חברי הלהקה). הוא היה כל כך קרוב (פה התחלתי להרגיש כמו מעריצה פריקית בת 12). בקטע מסוים הוא הסתכל לכל השורה הראשונה בעיניים (בהה יותר נכון) – באותו רגע נכנסתי לשוק. הסתכלתי על הלהקה ותהיתי אם מה שאני רואה באמת אמיתי, אם זה באמת קורה. זה היה נראה לי כל כך הזוי ובלתי אפשרי, הרגשתי כאילו אני צופה בהופעה ביוטיוב בתלת-ממד. האמת היא שעד עכשיו אני בשוק שההופעה הזאת התקיימה.

סיכום: אין ספק שהלהקה הזאת יודעת לדפוק הופעה, ושאני לא אתחיל לדבר בכלל על הקול המטורף שיש לג'רד לטו. זאת הייתה חד משמעית החוויה הכי עוצמתית שחוויתי בחיי. בדיעבד, כביכול.

dash

תגובה אחת ל “30 שניות לישראל”

  1. מאת מאיה:

    יפה :) )
    הם בטוח יבואו שוב! הייתה הופעה מדהימה! שמחה שנהנית! גם לי מדובר בחלום שהתגשם..

כתוב תגובה